<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"י</h1>
<h2>דף מה.</h2>
כתב הר"ם ז"ל הלכות ביאת המקדש פרק ג' (הלכה ט') טמא מת או טבול יום שנכנס לעזרת נשים, או מחוסר כפורים שנכנס לעזרת ישראל, אף על פי שאינו לוקה, מכין אותו מכת מרדות. ויש תמה על זה, דהא תניא פרק הקומץ רבה (מנחות כ"ז ב') מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה, בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת. ואין צריך לומר טבול יום ושאר כל הטמאין. ותניא (נזיר מ"ה א') טמא יהיה לרבות טבול יום, עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה. ופי' טבול יום, מי שטבל לטומאתו אלא שעדיין לא העריב שמשו, וכתיב (ויקרא כ"ב ז') ובא השמש וטהר. מחוסר כפורים הוא שטבל והעריב שמשו, אלא שלא הביא קרבנו, וכתיב (ויקרא י"ב ח') וכפר עליה הכהן וטהרה, מכלל דעד השתא לא נגמרה טהרתה. ומסתברא לתרץ לדעת הרב ז"ל שאלו הבריתות סתומות כדברי יחיד, ורבי שונה אותם, וכן היא בספרי (במדבר י"ט) רבי אומר הוא יתחטא בו בדמים, או אינו אלא במים, כשהוא אומר כי מי נדה לא זורק עליו, הרי מים אמורים, הא מה אני מקיים יתחטא, בדמים. וחכמים חולקין עליו, ואמרינן פרק כל שעה (פסחים כ"ז א') הלכה כרבי מחברו ולא מחבריו. וכן משנת מסכת כלים זו היא שמסייעת לזה, דקתני שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וחיבין עליה חטאת. ולא קתני וחייב, אלמא בטמאין דעלמא קמיירי. וכן נזהר ז"ל הלכות בית הבחירה פרק ז' (הלכה י"ח) שכתב שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס חייב כרת. וריש' דהא מתני', עזרת נשים מקודש ממנו שאין טבול יום נכנס לשם וכו'. וזו מעלה דרבנן, כדאיתא מסכת יבמות פ"ק (ז' ב'), מאי חצר חדשה, שחדשו דברים ואמרו, טבול יום אל יכנס למחנה לויה. וסיפא נמי מעלה דרבנן. ומדקתני להא מציעתא בין מעלות דרבנן, ש"מ הא נמי מעלה דרבנן היא.
<h2>דף סה.</h2>
מסכת כתובות פרק האשה שנתאלמנה (כ' ב') מספיקא מי מחזקינן טומאה, והא אמר ריש לקיש עילה מצאו וטהרו את ארץ ישראל. ומימרא דריש לקיש היא מסכת נזיר בסיפא תני עולא מת שחסר אין לו תפיסה ולא שכונת קברות. היכי דמי תפיסה, אמר רב יהודה אמר קרא (בראשית מ"ז ל') ונשאתני ממצרים, טול עמי, כלומר מעפר מצרים שתחתי טול עמי. תניא כמה שיעור תפיסה, פירש רבי יוחנן, נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה ג' אצבעות, כלומר נוטל עפר שהוא תיחוח מחמת ליחה ומיחל היוצא מן המת, ועוד חופר בבתולה ובקרקע שאינו תיחוח שלש אצבעות ונוטל עמו, דהכי גמירי דשיעור ג' אצבעות נבלע בקרקע. ושכונת קברות הא אמר ר' עקיבא שלשה ידועי' או שלשה תחלה. פי' "ידועי"', שידוע מקדם שיש שם שלשה קברים, "שלשה תחלה", פי', שלא נודע שהיה שם קברים אלא עכשו הוא שמצאן תחלה וקנו מקומן ואסור לפנותם, דהכי אמרינן (ע"ב) בדק מעשרים אמה ולא מצא מאי, מי הוו טהורין הני עשרים אמה או לא, מי אמרינן כיון דלא מצא יותר לא הוי שכונת קברות, אלא איתרמויי איתרמי דנקברו לשם, ואף על פי שהם שלשה מותר לפנותם. או דילמא, כיון דשלשה הם מחזקינן ליה בשכונת קברות ואסור לפנותם. אמר רב מנשיא אמר רב שכונת קברות, פי', הואיל ושלשה הם קנו מקומם וכל עשרים אמה הוי שכונת קברות אבל טפי הוי טהור, כלומר כיון דבדק מהם עשרים אמה ולא מצא אלא אותם ג' בלבד, הוו שכונת קברות ולא יותר, מאי טעמא, אמר רבי שמעון בן לקיש עילה מצאו וטיהרו את ארץ ישראל, כלומר דכיון דלא מצאו אלא שלשה קברות, אמרינן זהו שכונת קברות והשאר יהא טהור.
